|
הולוגרפיה
תקציר
הולוגרפיה היא שיטה לצילום תלת - ממדי. כולנו בוודאי מכירים את
המדבקות התלת - ממדיות הזוהרות שנמכרות בקיוסקים. למעשה מאחורי
מדבקות אלו עומדת תאוריה שלמה, תאוריה שהתגלתה בשנות השישים.
הולוגרפיה משמשת לעוד יישומים טכנולוגיים כגון אכסון מידע תלת - ממדי
ועוד. בשיעור זה נלמד מה זה הולוגרפיה, ושיטות יישום.
כאשר מצלמים תמונה, נשלחות קרני-אור מהעצם ומשחירות את סרט הצילום
(הגלאי שלנו), כך שיש בו גוונים של אפור המייצגים
את כמות האור שפגעה בסרט הצילום במשך זמן החשיפה.
ההבדל העיקרי בין שדה האור של התמונה לשל העצם שונים
בכך ששדה האור של העצם הוא בעל אינפורמציה על האמפליטודה
(עוצמת האור) והפאזה של העצם, ואילו התמונה נותנת לנו אך ורק
אינפורמציה על האמפליטודה. הולוגרפיה היא שיטת צילום
מיוחדת, שבה ניתן לרשום אינפורמציה גם על הפאזה של העצם.
בשנת 7491 העלה יהודי-הונגרי בשם גאבור תיאוריה
שלפיה: אם ניקח עצם נקודתי (אידיאלי לחלוטין) חצי
שקוף-מעביר וחצי אטום, ונעביר דרכו גל אלקטרו-מגנטי
מונוכרומטי מישורי הרי שחצי מאמפליטודת הגל תעבור
כאילו לא פגעה בכלום, והחצי השני ייבלע בעצם כך שהחלק
שנבלע ייפלט מהעצם כלפי המסך (סרט הצילום) לכל הכיוונים,
ומאחר שהעצם הוא נקודתי, חזית הגל שהוא יפלוט תהיה כדורית.
מה שייווצר על סרט הצילום הוא למעשה התאבכות בין הגל
המישורי והגל הכדורי (שהם בעלי אמפליטודה ואורך-גל שווים).
על סרט הצילום נקבל טבעות (ראה ציור מס' 1).
נניח כי המסך נמצא באחד המקסימה של
חזית הגל המישורית, ולכן הנקודות המסומנות
הם נקודות ההתאבכות הבונה של 2 הגלים,
וביניהן ההתאבכות ההורסת
(עקב הסימטרייה הגלילית של המערכת הנקודות
שבמישור הם למעשה טבעות במרחב).
לאלומה המישורית נקרא: "אלומת הייחוס",
ולאלומה הכדורית נקרא: "אלומת העצם".
לסרט הצילום נוכל להתייחס כאל סריג.
כמובן שההתאבכות הבונה תבוא לידי ביטוי
ע"י השחרת סרט הצילום במידה מקסימלית,
ואילו ההתאבכות ההורסת לא תשחיר אותו כלל.
אם נאיר שוב את סרט הצילום באלומת הייחוס מצד
שמאל (הפעם ללא העצם) נקבל את הציור הבא:
|
