בשיעור זה נלמד את עיקרון הפעולה של סרט צילום אנלוגי.
כאשר אור פוגע בסרט הצילום הוא משנה את מבנה הכימי של הסרט וגורם לו להשחיר.
סרט הצילום נקרא נגטיב מכיוון שככל שיותר אור פוגע בו כך הוא משחיר יותר.

מבנה הסרט:
בסיס הסרט עשוי מפוליאטלין - פלסטיק שקוף וזאת כדי שלא יפגע באיכות התמונה. על הבסיס מורחים את האמולסיה אשר עשויה מגלטין ובתוכה מושקעים הגבישים אשר גודלם הוא בין 51-01 מיקרון והמרחק בין שני גבישים הוא 5 אנגסטרם. הגלטין דביק ושקוף ובכך הוא משמש כדבק המחזיק את הגבישים. תכונה נוספת וחשובה של הגלטין היא שהגלטין סופח נוזלים ובכך תהליך הפיתוח והקיבוע יתנהלו בצורה טובה יותר. בנוסף כאשר מחממים את האמולסיה היא מתקשה.

הגבישים הם מלחי כסף כאשר המפורסמים הם ברומיד הכסף ו - יודין הכסף. קשרים אלו חזקים מאוד אבל במגע עם מים הם מתמוססים.

אנו מעונינים ליצור בגביש פגמים כך שיווצר פוטנציאל שלילי וה- .

אנו מקבלים בפגמים עודף של יוני כסף חיוביים וחופשיים אשר נקראים אזורי הרגישות. כאשר פוטון פוגע בגביש הוא משחרר אלקטרון אשר נמשך ליוני הכסף ואז נקבל אטום כסף נייטרלי:

התכונה של יון כסף היא שהוא חסר צבע (שקוף) כאשר צבעם של אטומי הכסף הוא שחור. אם נסתכל על סרט הצילום מיד לאחר הצילום לא נראה תמונה למרות שהאינפורמציה נמצאת על הסרט וזאת מכיוון שמתוך מליוני היונים שבסרט רק עשרות יונים הפכו לאטומי כסף והושחרו שלב זה נקרא - תמונה סמויה ולכן נצטרך לבצע איזה שהוא תהליך כדי שנוכל לראות את התמונה.