מי מאיתנו לא שיחק בילדותו בג'ירוסקופ (ג'ירו)? אותו סביבון פלא העומד על חוט דק תוך שמירה על שיווי משקל כמו לוליין בקירקס.

העקרון הפיסיקלי עליו מבוסס המכשיר הוא 'שימור התנע הזוויתי'. סיבוב הדיסק של הג'ירו במהירות גדולה מקנה לו תנע זוויתי המתנגד לשינוי זווית ציר הסיבוב. (שימור התנע הזוויתי הוא עקרון הפעולה המודגם ע"י אלברט איינשטיין בתמונתו המפורסמת בה הוא רוכב על אופניים).
הג'ירו מהוה עד היום רכיב שימושי במערכות ניווט וייצוב-אזרחיות וצבאיות כאחת. אין ספק שהג'ירו המכני הוא המודל ואב הטיפוס לג'ירו האופטי שבו אנו עסוקים.
הג'ירוסקופ האופטי משמש גם כן כקודמו לניווט ומדידת זוויות סיבוב. למען הדיוק נגדיר: ג'יירוסקופ אופטי הינה מערכת מדידה המודדת את זווית הסטייה של עצם סביב ציר המאונך למישור הג'יירו.
אולם, עקרון פעולתו שונה בתחליט מזה של המכני.
אפקט סגנק (tceffe cangas)- אם נשלח קרן קוהרנטית ונפצל אותה לשניים (בעזרת מפצל פשוט) ונעביר את שני הקרניים מסלול טבעתי סגור בעל דרך אופטית זהה, נקבל תבנית ההתאבכות של שני הקרניים. אם נסובב את הטבעת, תבנית ההתאבכות תשתנה (עקב השינוי בדרך האופטית של שני הקרניים) ותשקף את הפרש הפאזה ביניהם. מדידת השינוי בעוצמת האור ניתנת לתירגום הזוית בה הסטנו את הטבעת סביב הציר שעובר במרכזה.
לג'יירו האופטי יתרונות רבים:

• קל ביחס לג'יירו המכני.
• עמידות לאורך זמן-אין חלקים מסתובבים ולכן אין שחיקה.
• עמידות גבוהה למכות (kcohs).
• חסין בפני שדות חשמליים ומגנטיים.
• מדוייק.
• זול יחסית