מאז המצאת המחשב לא פסקה ההתפתחות וההתקדמות הטכנולוגית שלו. פרמטרים כמו: מהירות, תצוגה, זכרון ועוד השתנו במשך השנים ללא היכר. למשל, את מעבורת החלל אפולו 11 (9691) הנחיתה נאס"א עם מחשב פחות משוכלל מאשר C.P. פשוט המצוי כיום. אף על פי כן, ישנו רכיב אחד ששרד במשך השנים את השינויים הרבים- המקלדת. קידוד הסימנים במקלדת נשאר עדיין בקודIICSA. גם פריסת הסימנים על פני המקלדת נשארה באותה תצורה עוד מימי המצאת מכונות הכתיבה (התצורה מכונה 'YTREWQ' -משקפת את סדר האותיות בחלק השמאלי של שורת האותיות הראשונה). בשנת 0002 הקימו עמיחי טורם ובועז ארנון (בוגרי מכון לב) את חברת 'BKV' (draoByeK lautriV)

החזון היה לייצר מקלדת וירטואלית המבוססת על הקרנת התווים (המקלדת) על משטח וכך לאפשר ניידות, לחסוך מקום, בלאי ועוד. צורת הקרנת המקלדת הייתה ברורה למייסדים כבר בתחילה, אולם אופן גילוי לחיצה על המקלדת היה מסובך ועבר גלגולים רבים. בין השאר הם השתמשו בטכנולוגיה בה הגילוי בוצע באופן אקוסטי בעזרת שלושה רמקולים מסונכרנים. בשנת 1002 הוצג הפרוטו-טייפ בו גילוי הלחיצה בוצע בעזרת שטיפת המשטח באלומת RI וגילוי ההחזר שלה מהאצבעות.
לפני כשנה שונה שם החברה ל-'oimul' (חברה פרטית) מאחר והיא אינה עוסקת רק במקלדות וירטואליות אלא בכל הקשור ל- tuptuO tupnI(OI) ועל מגמה זו נפרט בהמשך.

עם התפתחות המקלדת הוירטואלית (BKV) , נמצאו לה אפליקציות בתחומים נוספים: בתחום השעשועים- זיהוי מדויק של פגיעת חיצים במטרה. בתחום מוצרי החשמל- בתנורים קראמיים שלוח הבקרה שלהם יכול להתלכלך ולהתקלקל בקלות ניתן להתקין לוח בקרה וירטואלי החוסך 'צרות' רבות. בתחום התעשיה- 'מקלדת קיר'- המאפשרת בקרה על ביצוע נכון של עבודה לא אוטומטית. לדוגמא: בפס הייצור של רכב יש שלבים שאינם מבוצעים ע"י רובוט ויש צורך בפיקוח על העובדים שייקחו מהמדפים את החלק המתאים לרכב הספציפי. לאחר שהרכב מזוהה והאינפורמציה המתאימה עבורו מוזנת למקלדת, אם יכניס העובד את ידו למדף לא מתאים או שישכח לקחת חלק ממדף מסוים, המקלדת תזהה את התקלה ותתקבל התראה. בתחום התקשורת- חברת snemeiS קנתה את הזכויות על שילוב המקלדת בפלפון. אך המוצר לא הגיע בסופו של דבר לשוק עקב סגירת המחלקה. בתחום הרפואה נמצאה אפליקציה מעניינת: מקלדת סטרילית לחדרי ניתוח. הפשטות של המקלדת מאפשרת חיטוי מהיר ויעיל ואף חוסכת את הצורך בקלדנית מאחר והמנתח יכול להקליד בידיים מלוכלכות. המקלדת הוירטואלית מאפשרת החלפה מהירה של תצורת המקלדת. כל מה שדרוש הוא להחליף את הסימנים שעל המשטח ולעדכן את ה-erawtfoS, וקיבלנו בשניות מקלדת בעלת תצורה שונה.

את הטכנולוגיה האופטית של המקלדת הוירטואלית ניתן לחלק לשניים:
1.מערכת ההקרנה.
2.מערכת הגילוי.
מערכת ההקרנה היא זו שיוצרת את ההדמיה של המקלדת. במערכת זו חשובים הגודל (כמה שיותר קטנה) וניצול מירבי של האנרגיה המופקת מהסוללה. מערכת הקרנה קלאסית (בעלת שקף ונורת להט) גדולה מידי, וגם הרבה אור מבוזבז עקב בליעה בשקף. הפתרון שנמצא הוא מערכת הכוללת שני רכיבים עיקריים: דיודת לייזר קטנטנה ו-EOD (tnemelE lacitpO evitcarffiD) שהוא למעשה שקף הולוגרפי בעזרתו נוצרת ההדמיה האופטית של המקלדת. הצרוף של שני הרכיבים אינו עולה על 1 סמ"ק והאנרגיה המופקת מנוצלת באופן מקסימלי. למערכת ה-EOD תכונות אופטיות מיוחדות שכן את האור המקביל שהוא מקבל (קולימטור מוצב בינו ובין הלייזר דיודה) הוא הופך לפרישה דו ממדית של המקלדת עם זווית פתיחה מקסימלית של . תכונה ייחודית נוספת של ה-EOD היא שהוא מעביר עוצמת אור אחידה לכל חלקי המקלדת הוירטואלית על אף הזוויות והמרחקים הלא אחידים של המקלדת מה-EOD.

ייצור ה-EOD הוא דבר מורכב ומסובך עקב הדרישות הייחודיות הנ"ל. תהליך הטבעת המקלדת על ה-EOD אורך למעלה מ-22 שעות, וכבר קרה שהתהליך השתבש בגלל שמשאית כבדה עברה ליד הבניין בו התהליך בוצע. על אף שחברות רבות עוסקות בייצור EOD, הטכנולוגיה לייצור ה-EOD של oimul מצוי בידי שני חברות בלבד (בארה"ב ובשוויץ).

מערכת הגילוי אחראית על גילוי הלחיצה על המקלדת. המערכת בלתי תלויה במערכת ההקרנה, ולכן גם אם לא רואים את המקלדת ניתן ללחוץ עליה ולהעביר פקודות למחשב. מערכת הגילוי היא דו-מימדית ומבוססת על גילוי אקטיבי (החזר). במישור המשטח מקרינה דיודת לייזר נוספת אלומת IR וכשמתבצעת לחיצה על המקלדת הקרינה החוזרת נקלטת ע"י מצלמת SOMC המוצבת מעל דיודת הלייזר המגלה את מיקום הלחיצה ברזולוציה גבוהה.

חברת oimul עוסקת בעיקר בפיתוח טכנולוגיות ולא בייצור. את זכויות הייצור היא מכרה לחברת הענק nosihctuH (זו החברה המייצרת את מכשירי הסלולר לאורנג').

המילה האחרונה של oimul בשוק היא מסכי מגע (Touch Screens). עד היום הטכנולוגיה הרווחת בייצור מסכי מגע כללה התקנת רשת (dirg) על המסך בין הצופה ומסך ה-DCL. טכנולוגיה זו מזיקה לחדות ולבהירות, ואיכות התמונה יורדת פלאים. כמו כן, לא ניתן להתקין מערכת כזו למסכים גדולים. טכנולוגית מסכי המגע של oimul מבוססת על מערכת הקרנת RI היקפית (שוטפת את המסך מכל הכיוונים), ועל שני גלאים. נגיעה במסך מקטינה את עוצמת האור המגיעה לשני הגלאים המאבחנים את זווית החלשות העוצמה. בעזרת טכנולוגיית טריאנגולציה ניתן לחשב את המיקום המדויק של הנגיעה. טכנולוגיה חדישה זו, מאפשרת השתלבות במוצר קיים ולכך יתרונות רבים: אין פגיעה באיכות התמונה מאחר ואין חציצה בין המסך ובין הצופה. ניתן להתאים את המערכת למסכים גדולים (04-03 hcni) וקטנים כאחד (elbaelacse), כאשר השינוי היחיד בין מסך גדול לקטן הוא הרזולוציה (וגם זה לא קריטי כי גם כך היא מאוד גבוהה). בחודשים האחרונים החלו להתרקם ב-oimul מגעים עם חברות לגבי ה-neercS hcuoT ולא נותר לנו אלא לצפות לראות את המוצר בשוק.