פרופסור יהודה (ליאו) לוי מהחלוצים בתחום האלקטרו - אופטיקה בישראל, שימש במשך כ - 02 שנה כראש החוג לאלקטרו - אופטיקה במכון לב וכרקטור, וגידל מאות בוגרים בתחום האלקטרו - אופטיקה שנושאים כיום בתפקידים בכירים בתעשייה.

התחלת את דרכך בגרמניה, עם עליית הנאצים עברת לאנגליה, משם לארה"ב ולבסוף לארץ. האם הרצון לעלות היה קיים בך תמיד? מניין קיבלת אותו?
ישוב ארץ ישראל היא חובה שאם יש אפשרות לקיימה אז חייבים. אני ואשתי היינו שותפים בכך, מייד אחרי החתונה הגענו לארץ. אך מכיוון שלא מצאנו עבודה מתקבלת על הדעת, חזרנו וחיכינו. כשפרופ' לב הקים את מכון לב, זו הייתה הזדמנות מצוינת לעלות לארץ. הוא רצה להקים מחלקה לאלקטרו אופטיקה. זה תחום ההתמחות שלי, אני מן הראשונים בתחום, ונעניתי להזמנתו וכך עליתי.

תוכל לפרט מעט מניין הרצון לעלות?
יישוב ארץ ישראל אינה מצווה רגילה, חז"ל אמרו ששקולה ישוב הארץ כנגד כל המצוות. לפי הרמב"ם אין זו מצווה, וצריכים להבין איך בכל זאת אמרו חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות? צריך להבין את תכלית עם ישראל שהיא להוות מורה דרך לכל האנושות כולה. בשביל זה צריך לנהל כאן מדינה על פי התורה שזה דבר מאד מוצלח. כשזה יקרה יבואו הגויים ללמוד אצלנו. אני לפעמים מביא את הדוגמא של יפן, לפני 02 שנה הייתה יפן מאוד מצליחה מבחינה כלכלית ומכל העולם שלחו משלחות ללמוד מהם כיצד להצליח. נניח שתהיה כאן מדינה שמתנהלת על פי התורה, אז לא יהיו שביתות מפני שכשיהיו חילוקי דעות ילכו לבית דין והוא יכריע, וכל צד יקבל את התורה בעניין זה. לא תהיה שחיתות בממשל, לא תהיה אלימות בנוער, לא יהיו סמים, ילמדו ויתנהגו על פי התורה והכלכלה תצליח מאוד. ברור לי שאם יהיה שיתוף פעולה במקום תחרות, כולם ירצו לעשות וההצלחה תגדל. ההצלחה תוביל ל"ונהרו אליו כל הגויים" -יבינו שאם מתנהלים על פי תורה, אז מצליחים. בשביל לממש את החזון הזה צריך להיות בארץ, וזה המניע היותר מדויק לעלייתי.

מי הם הדמויות או המקורות מהם למדת זאת?
היה לי רב בשם ליאו ברסלאוור, והוא היה אנטי ציוני מובהק, כמעט נטורי קרתא. הוא לימד אותי שהתורה זה לא דת לאדם הפרטי, אלא בעיקר חוקה לאומית. עם ישראל נבחר למטרה לאומית, והתורה היא החוקה שתעזור לו לממש זאת. זה אחד מן הדברים שנתן לי כיוון למטרת חיי. בתורה יש הנחיה להקים שופטים, מלך, כיצד להתנהג במלחמה-כל אלה הם חוקה לאומית. המצוות שמוטלות על היחידים נובעות מזה שללא השתלמות של כל אחד ואחד מן הנתינים , לא יכולה האומה להצליח.

האם אתה ציוני?
אם נגדיר את הציונות 'כאהבת ציון' אזי הנטורי קרתא הם הציונים הגדולים ביותר שכן כאשר הערבים באו ב- 84 כולם עזבו ואילו הם נשארו. אבל רוב האנשים מגדירים ציונות בכך שיש משמעות לאומה גם בלי תורה. כאשר רצו לקבוע חוקה בכנסייה העשירית של הקונגרס הציוני, 'המזרחי' היו הקבוצה שרצו להכניס את התורה לחוקה. לבסוף הוחלט בקונגרס שאין לציונות דבר עם הדת. כלומר הציונות אומרת שיש משמעות לאומה ללא התורה. הרב קוק קרא לזה 'אות קין' במצח הציונות. הוא בעצמו לא הצטרף למזרחי, אבל זה לא הפריע לו בגלל שהוא היה כזה אוהב ישראל. ולכן אני בעד מדינת ישראל אך נגד הציונות.

איך את רואה את תפקידו של הפרט ביחס למדינה?
צריך להשתלב במדינה על מנת להביא אותה לכיוון התורה. כל עוד התורה לא מושלת המדינה עלולה להיכשל מהר מאוד. צריך לחזק את ההיבט התורני בצבא , בממשל ובכלכלה ורק אז הם יקבלו משמעות יהודית.

נראה לי שהיום הדגל של 'תורה ומדע' שאותו אתה מייצג, אינו נפוץ כפי שהיה פעם. מה השתנה?
אתה צודק, יש לזה הסבר היסטורי. אך קודם כל צריך לדעת שהתנגדות זו היא נגד התורה. השו"ע אומר שאחרי התפילה ילך ללמוד תורה, ומוסיף בסימן קנו: "אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". הרמב"ם גם כן מאוד חזק בדעתו בעניין זה: (רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה י) "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חלל את השם ובזה את התורה וכבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה ...". הכסף משנה כותב שהתירו לרב, לדיין ולמלמד תינוקות לקבל משכורת בשביל עבודתם משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", אך זה לא אידיאל זו פשרה עם המציאות. היום זה עוד יותר חזק בגלל השואה. אחרי השואה הייתה סכנה ממשית שהתורה תשתכח, מוסדות התורה הגדולים חרבו ורק בודדים נשארו. כדי להציל את התורה עודדו אנשים להתמסר לתורה אפילו שזה נגד דין תורה של 'להתפרנס מן הצדקה'. החזון איש אמר שזה רק לשני דורות, אחר כך יש לחזור לאידיאל שכל אדם מתפרנס באופן עצמאי.

זה היה בעיקר על היחס שבין תורה ופרנסה, אך מה ביחס שבין תורה ומדע?
הגמרא (שבת דף עה ע"א) שואלת: "מניין שמצוה שיש לחשב תקופות ומזלות?" - חישוב תקופות ומזלות זה היה המדע הגדול ביותר. רש"י שם מדגיש שלא מדובר על חישוב לצורך קביעת לוח השנה בשביל קיום מצוות, אלא זה בשביל להכיר את העולם. כתוב בתורה: "כי היא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים"-וחז"ל מסבירים שזה חישוב תקופות ומזלות. את המדע יש ללמוד כדי להנחות את האנושות. הגמרא אומרת שם שמי שיודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשבם מתעסק, עליו הכתוב אומר "ואת פועל ה' לא יביטו ואת מעשיו לא ראו"- זה מצב גרוע שאדם יכול להתעסק במדע ולא מתעסק. הגאון מוילנא היה אומר- כל מי שיחסר לו חלק אחד בשאר החוכמות יחסר לו מאה מנות בתורה כי התורה והחוכמה צמודים. כדי להבין את התורה לעומק צריך להבין את העולם הזה. הרבה קושרים את התורה עם העולם הבא, המשנה באבות אומרת "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא". כלומר, התורה ניתנה בשביל העולם הזה ולא בשביל העולם הבא. תורה יכולים לקיים רק בעולם הזה, ובכדי לחיות את התורה בעולם הזה, צריך להכיר את העולם הזה. לסיכום, צריך את המדע בשביל קידוש ה', בשביל להגיע לאהבת ויראת ה' וגם בשביל לדעת איך לפסוק בכל מני מקרים טכנולוגיות חדשות. כשהייתי נפגש בחתונות עם הרב שלמה זלמן אויירבך ז"ל - מגדולי הפוסקים, הוא היה שואל אותי כל מיני שאלות על אופן פעולת מכשירים בכדי לדעת מה לפסוק בהלכות שבת.

היום המדע הוא כל כך רחב, יש כל כך הרבה תחומים, כיצד אדם ידע הכל?
אני לא אומר שצריך ללמוד באוניברסיטה, אני אומר שצריך להכיר לפחות באופן שטחי את כל התחומים. בניו יורק היה לי רב בשם שמעון שוואב, הוא היה הרב של קהילתנו שלי אחרי הרב יוסף ברוייער. אני לא בטוח שהרב שוואב גמר תיכון, אבל ידיעותיו במדע עלו על כל 'הבעלי בתים' בקהילה שלו שלמדו באוניברסיטה (חוץ מתחומי התמחותם). שאלתי אותו פעם איך זה שהוא יודע כל כך הרבה, ותשובתו הייתה שהוא מנוי על העיתון המדעי naciremA cifitneicS. לא צריכים ללמוד באוניברסיטה ולהפוך לחוקרים, מספיק להיות מעודכן במדע. אני היום מנוי על ה sweN ecneicS ומתעדכן בעזרתו.

מי ייסד את השיטה? מהם המקורות והיסודות שלה?
תורה ומדע זה לא התחיל בימי הרש"ר הירש, גם התנאים והאמוראים היו מעודכנים במדע. אין שום מחלוקת בדבר זה בחז"ל. ר' יעקב פרובינציאלי כותב: "כל חכמה מהשבע חוכמות מדעיות, היא משובחת בעיני חכמינו ואהבו אותה אהבה גמורה. ומעולם לא תמצא בשום הגדה בעולם, לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בשום מדרש, שגינו הם שום חכמה".

האם אין סתירה מהותית בין תורה ומדע?
המדע היום לא מתחשב בכל מה 'שלא מדעי'. האין כאן סתירה חזיתית לתורה? אתה קורא לזה סתירה, אך זו לא סתירה. אם אתה בא עם נעליים קרועות לאינסטלאטור, אזי הוא יפנה אותך לסנדלר. תפקיד המדע הוא להכיר את המציאות, לעומת זאת עניין התורה הוא להדריך את המציאות. בתחום המחשבים זה דומה ליחס שבין חומרה לתוכנה, הם לא סותרים אלא משלימים זה את זה.

בסופו של דבר המדע נופל בערכו מהתורה,
הוא תמיד מספר שניים. התורה זקוקה למדע, בזכות המדע יש לנו את הדפוס, את הרפואה, את התאורה חשמלית בלילה, מכוניות שמזרזות תהליכים. המדע חשוב מאוד והוא מצליח את התורה. אפשר לקרוא למדע שפחה, אך זו שפחה מאוד חשובה ואצילית שבלעדיה תהיה מאוד מוגבל.

מהם אפשרויות השילוב בין תורה ומדע היום?
את השילוב צריך לעשות בחוכמה, מי שרוצה להתפרנס מזה צריך ללמוד פיסיקה במקום אינסטלציה. אם אדם לא רוצה להתפרנס מזה אז לכל הפחות עליו להיות מעודכן במדע.

אילו כישורים אדם צריך לקנות על מנת לקיים שילוב זה?
צריך לדעת שהעיקר זה התורה, אך בכדי שחיי התורה יצליחו צריך להכיר את העולם הזה. לפי זה צריך לקבוע עיתים לתורה במקסימום האפשרי, ולצמצם בשאר הדברים, לא לחפש עושר. למעשה זה תלוי בכישרון של האדם. חז"ל אמרו: "העולם עומד על שלושה דברים, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". יש לקיים את שלושת העמודים הללו במינונים שונים, כל אחד לפי הנטייה האישית שלו. העיקר זה עבודת ה', כאשר התורה היא השורש, העבודה זה גוף האילן והפרות זה גמילות חסדים. מה שחשוב זה הקביעות וההתמדה של האדם.

נדיר למצוא אדם עם היקף ידיעות ויצירה בתחומים כה רבים כשלך. מהו סוד ההצלחה? יש עצה שאתה יכול לתת בעניין?
כשהתחלתי במכון לב, לא היו לי ספרים מתוכם יכולתי ללמד אלקטרו אופטיקה, ונאלצתי לכתוב את הקורס בעצמי. במרוצת השנים הפכתי את הסיכומים שכתבתי לעצמי לספרים. כשהיגרנו לארה"ב הייתי בן 61 ונאלצתי לפרנס את המשפחה בחברה לליטוש עדשות, ותורה למדתי רק בשעות הערב ובשבתות. יום אחד אימי גילתה שהבן של השכנה לומד בערבים באוניברסיטה, היא רצתה שגם אני אעשה זאת. אז התחלתי ללמוד בשעות הערב הנדסת חשמל, את האופטיקה למדתי בעבודה. הבוס שלי ראה שאני מוכשר ללמוד, אז הוא נתן לי ללמוד ספר על תכנון אופטי בזמן בו הייתי מפקח על מכונות הליטוש. לבסוף הפכתי למתכנן העדשות שלו ומעולם לא לקחתי קורס באופטיקה. לכן אני לא כל כך דוגמא. את כל זמן הפנאי שלי ניסיתי להקדיש ללימוד תורה ולקיום מצוותיה. הייתי גם פעיל בחברה, שימשתי כראש ענף 'בצעירי אגודת ישראל' בניו-יורק. העיקר זה לא לבזבז זמן. כשלמדתי באוניברסיטה בשעות הערב רציתי להכין את שיעורי הבית ברכבת כדי שאהיה פנוי ללמוד תורה בבית. אך כשהייתי נכנס לרכבת, לא היה מקום לשבת. לבסוף גיליתי שנסיעה של שתי תחנות בכיוון ההפוך, מאפשרת לי למצוא מקום ישיבה ברכבת. כך הייתי מספיק להכין שיעורי בית ברכבת וללמוד תורה בבית. כל לילה הייתי לומד עמוד גמרא עם רש"י ותוספות בכדי לעמוד בקצב השיעור של הרב אהרון סולובייצ'יק בו הייתי משתתף רק בימי ראשון. העיקר לא לבזבז זמן ולעשות הכל לשם שמים. אני לא כל כך דוגמא בעניין, לא היו לי חיים פשוטים.

במשך כ-02 שנה היית במכון לב בשני תפקידים: ראש החוג לפיסיקה שימושית, ורקטור . כיצד זכורה לך תקופה זו?
אני חושב שמכון לב זה בדרך הנכונה, העיקר בבוקר זה לימוד התורה אבל צריכים גם פרנסה. הרעיון הזה מאוד הלהיב אותי ולכן שמחתי להשתתף ולחזק את זה. לימדתי שם גם תורה, היה לי חוג בבית. אח"כ לימדתי במכון שיעור אחת לשבועיים בנושא שהתלמידים רוצים, הם העלו נושא ושבועיים אח"כ העברתי שיעור בנושא. את המראי מקומות של השיעור שמרתי, ובשנת השבתון שהייתה לי שכתבתי את השיעורים ויצא הספר 'מול אתגרי התקופה'. זה ספר שהיום הוא חובה בבגרות במחשבת ישראל. מישהו אמר לי פעם שאני היחיד בין מחברים שאת ספריהם חייבים לקרוא לבגרות שהוא בחיים, השאר הם דמויות כמו הרמב"ם , כוזרי ,הרב קוק וכו'. זה בזכות הסטודנטים שהעלו נושאים מאוד מעניינים.
יש לך חלק נכבד בהקמת תעשיית האלקטרו אופטיקה בארץ. המחלקה לאלקטרו אופטיקה במכון לב הייתה אחת המחלקות הראשונות בעולם. זהו תחום חדש, ואני הייתי במקרה מומחה בתחום, עזרתי בפיתוח בתחום. בתעשייה שמחו מאוד על כך ולכן הבוגרים שלנו היו מאוד מבוקשים.

לאן לדעתך הולכת תעשיית האלקטרו אופטיקה בארץ?
אני פחות או יותר כבר שבע עשרה שנה בפנסיה, ומאז אין לי קשר לתעשייה. עשיתי הסבה מקצועית לתחום התורה, מאז גיל שש עשרה חלמתי על כך.

אנו עומדים לקראת שנת שמיטה. כתבת את פרוש 'קב ונקי' לירושלמי על מסכת שביעית עם הרב כרמל ז"ל. תפיסתך האידיאולוגית אומרת שהתורה צריכה להשפיע ולהנחות את החיים המודרניים. כיצד אתה רואה את תפקידה של שנת השמיטה בימינו?
בעצם היום זה לא כל כך מעשי כיוון שחקלאות זה רק כ- %2 מהתוצרת של המדינה. לדעתי החקלאות חיונית אך צריך לייצר אותה במינימום האפשרי ולא לייצא לחו"ל. הייצוא צריך להיות בתחום ההיי טק, החקלאות צריכה להיות כמו הצבא והמשטרה שייכת רק למדינה. כשאתה מייצא פרות אתה מייצא מים, בשביל לגדל קילוגרם תמרים צריך אלף ליטר מים, זה לא מתאים למדינה שלנו ואני לא ממליץ על זה. צריך לייצא מה שמתאים לנו: היי טק, טכנולוגיה, כימיה וכו'. בשנת השמיטה החקלאים יכולים להתעדכן בשיטות בחקלאות, ללמוד תורה, להיות פועלים יעילים יותר על ידי שיתוף פעולה במקום להתחרות אחד בשני. זה יגרום שבמשך שש השנים החקלאות תצליח יותר. עשיתי חשבון שבשנה רגילה אחוז התקציב שמיועד לחקלאות האסורה בשמיטה הוא %7.0, אם תוכר השמיטה "כשנת שבתון" לחקלאים, זה יעלה לכל היותר %1.0 מהתקציב ואפילו פחות אם החקלאות תיעשה יותר יעילה. האם לתחום ההיי טק לא שייכת שנת השמיטה מלבד קיום המצוות שמשותפות לכולם כמו שמירה על קדושת שביעית וכו'? אני לא רואה איך המצווה יכולה להיות שייכת לתחום זה.

שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכל בית ישראל.