תקציר:

לפי דעתם של חלק מרבותינו הראשונים יש חיוב בלימוד החכמות הטבעיות כנתיב בהכרת גבורות ה'. שיטה זו משותפת לרמב"ם, אבן עזרא, הרד"ק, רבי יצחק ישראלי תלמיד הרא"ש, והרמ"א. מקורות לחיוב זה למדו ממקראות בתורה ובנביאים. לעומת שיטתם של רבותינו אלה סובר הנצי"ב כי לימוד וחקר החכמות הטבעיות מצווה לאומות העולם ולא לישראל. אנו מעלים סברא כי הבדלות חכמי התורה בדור האחרון מלימוד החכמות הטבעיות באה כתגובה למידת היוהרא של המדענים בדור שלפני עידן הפיסיקה המודרנית המיוסדת על עיקרון האי-וודאות. מדעני הדור ההוא סברו כי כל נבכי הטבע כבר התגלו להם. אמנם הפיסיקה החדשה גילתה עולם מורכב המודרך ע"י חוקים עמוקים הקשורים אלה באלה. כיום חזרה מידת צניעות יאה ואימת הרוממות לחוקרי הטבע. הגיעו הדברים לידי כך שהשקפות באמונה כוונו מחקריהם של חלק מדור הנפילים של הפיסיקה הקוונטית.

בדיון הבא אשתדל להציג דעתם של חלק מרבותינו על ערך לימוד החכמות הטבעיות כדרך ונתיב בעבודת ה'.
אין הכוונה לדון בלימוד החכמות "כטבחות ורוקחות" כדי לסייע בקיום המצוות התלויות בזמן, מקום, החי והצומח. קיום מצוות התורה הנצחית מחייב התמצאות בזמן (בתכונה) כדי לדעת המולד ראש-חודש, המועדים, זמני הביעור והתפילה. לחכמת המדידה והתשבורת נצטרך כדי לבנות בית – מקדש, לתחום את השבת ושיעורי תורה. הלכות טריפות בנויות על הבנה עמוקה של החי ומחלותיו. הלכות כלאים, ערלה ושביעית מחייבות בקיאות בחכמת הצומח. ללימודים אלה אין חולק כי הם מתחייבים לקיום המצוות המעשיות בצורה ברורה כדי ללבן את ההלכה כאחותו האסורה לו.
גם אין הכוונה לשימוש בטכנולוגיה להקל על שמירת השבת בבתי החולים והתעשיה. ברוכים העושים והמעשים ושכרם הרבה מאד.
גם לא למצוות כיבוש הארץ או לעסק במחקר כאומנות קלה ונקיה נתכוון. על האחרון אוכל להעיד: נקיה היא אבל אינה קלה כל עיקר. אין סודות הבריאה מתגלים אלא למי שיגע בהם, כראוי ויאה לגישה הסוברת שזו דרך בעבודת ה'.

כוונתינו לדברי הרמב"ם בהלכות יסוד התורה פרק ב' הלכה ב' "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה לידע השם הגדול" (את דברי הרמב"ם בסוף הלכות תשובה נביא בהמשך).

ראשית כל נעיין במקראות ומפרשיהם. בפ' ואתחנן מתפלל משה רבינו ע"ה: "ה' אתה החילות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וגבורותיך". "את גדלך" מפרש העמק דבר – זו גדולת הטבע.
"ואת ידך החזקה" לשדד את הטבע. וכן המשך פירושו.
"אשר יעשה כמעשיך ..." הוא הלכות הטבע.
"וכגבורותיך" (במליצה) מאחז בגבורה חוזק גלגלי הטבע לשנותם.
צא ולמד כי אין הבנה בגבורת נסי עשר מכות יציאת מצרים, קריעת ים-סוף, מעמד הר סיני וארבעים שנות גילוי שכינה פנים אל פנים בלי שהראה ה' למשה את גדולתו ומעשיו בבריאה.
ומתי למד משה רבינו את גדלו ית' ומעשיו?
באבן עזרא פר' כי תשא (שמות לא, יח) ברדת משה רבינו מהר-סיני אחרי ארבעים ימים ולילות של לימוד מפי הגבורה "ושרש כל המצוות עד שיאהב את השם בכל נפשו וידבק בו וזה לא יהיה שלם אם לא יכיר מעשי השם בעליונים ובשפלים וידע דרכיו. וככה אמר הנביא (ירמיה ט', כג') כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי (אז יתברר לו) כי ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ". ולא יוכל לדעת השם אם לא ידע נפשו, נשמתו וגופו. כי כל מי שלא ידע מהות נפשו חכמה מה לו? והנה משה רבינו שהתנבא ארבעים שנה במדבר ועמד בסודות רבות שגלה לו השם בהר-סיני והוא אמר לפני מותו "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך..." והנה עתה החל והראה לו גדולת השם וזהו האמת כי "לגדולתו אין חקר".

דוד המלך מרבה בתהילותיו לרומם את ה' ע"י תיאור גדולתו בבריאה. כל פרק ק"ד, שיר של ראש חודש, יתאר את רב פניה של בריאת שמים וארץ. כן בפרק ח' יברך ויקלס "מה אדיר שמך בל הארץ" בראותו את "שמיך מעשה אצבעותיך". מעל הכל יתפעם לבנו מפרק י"ט – מפסוקי דזמרא של שבת ויום-טוב והוא שיר של יום מתן -תורה. חלקו הראשון – תיאור הבריאה "השמים מספרים כבוד א-ל". ובאמצע הפרק מעבר חד מתיאור גבורת השמש ומרוצתו ל"תורת ה' תמימה משיבת נפש"... ונראה כי יש רמז בפרק על כוונת דוד המלך באומרו – "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו".
גם את רוממות ה' בבריאה יגיד נכדו ישעיהו הנביא – שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (הפטרת שבת נחמו ישעיה מ').

חיוב לימוד החכמות נלמד מתוכחתו: "והיה כנור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פעל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו (ישעיה י"ב). ופירש הרד"ק – ולא יתעסקו בכל עיתות הפנאי בדברי תורה ובדברי חכמה שהם פעל ה'... ומעשה ידיו – חכמת הכוכבים כי יגיע האדם לכבוד הבורא כמו שאמר במזמור – "מה אדיר שמך בכל הארץ". (עיין שבת קיט:).
ובכל זאת לא אדע אם מדובר בלימוד שטחי המספיק להתעלות הרוח או שידרוש הכתוב עיון מעמיק המביא לידי הבנה ושימוש החכמה. ןמזה באנו לפירוש חז"ל על הפסוק הנ"ל בשבת ע"ה. "אמר ר' שמעון בן פזי אמר ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא – כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב – עליו הכתוב אומר "ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו".
וביתר ביאור דברי הרמב"ם בסוף הלכות תשובה פרק י' הל' ו' (ואולי הגמרא הנ"ל ממקורותיו) "דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה, כמו שציוה ואמר "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה האהבה. אם מעט-מעט ואם הרבה-הרבה. לפיכך צריך האדם ליחד עצמו להבין בחכמות ובתבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיגם.
וכן שיטתו בפתיחה למורה: "לא תגיע החכמה א-להית ההיא אלא אחר חכמת הטבע כי חכמת הטבע מצרנית לחכמה הא-להית וקידמת לה בזמן הלימוד".

שח לי ידידי ר' שמעון בולג שידיו רב לו בספר העיון של קדמונינו שיש מאות רבות ואולי אלפי ספרים בחכמות הטבע העיוניות והמעשיות מראשונים ואחרונים הידועים לנו. מפורסמים ספריו של ר' אברהם ב"ר חייא הנשיא שמכוונותיו היו ללמד לדיינים חשבון שלא יעוותו את הדין וכן בחכמת התכונה.
ספר יסוד עולם נכתב ע"י ר' יצחק ישראלי בתכונה בציווי רבו הרא"ש (עיין ערך יסוד עולם ב"שם גדולים"). בספר זה מוצע שיטה למדוד מרחק הירח מכדור הארץ מאות שנה לפני קפלר.
לידי נזדמן ספר הרלב"ג במתמטיקה אשר כתוב בשפת עבר מקצועית המעידה על שימוש רב במושגי מתמטיקה והטבעת שמות למושגים אלה. החידוש המיוחד בספר הוא בזה שיש שימוש חופשי במושגים שהמתמטיקאים חשבו שהמציאו רק במאה הקודמת (ע"י קנטור – תורת הקבוצות).
הרמ"א כתב בתשובתו למהרש"ל (תשובה ז') "לא אסרו ללמוד דברי חכמים וחקירתם במהות המציאות וטבעיהן כי אדרבה עי"ז נודע גדולתו של יוצר בראשית יתב'. ואמנם בהמשך... ומ"מ אומר שסהדי במרומים שכל ימי לא עסקתי בזו רק בשבת יו"ט בשעה שבני אדם הולכים לטייל וכל ימות החול אני עוסק כפי מיעוט השגתי במשנה ובתלמוד ובפוסקים ופירושיהם". ודברים נפלאים הביא ר' ישראל משקלאו בהקדמתו לספרו "פאת השלחן" בשם הגר"א – כה אמר (הגר"א) כל החכמות נצרכים לתורתינו הק' וכלולים בה וידעם כולם לתכליתם והיזכירם חכמת אלגעברע ומשולשים והנדסה וחכמת מוסיקה ועיין המשך דברים שם.

אמנם שיטה אחרת נמצא בבן תלמיד הגר"א הלא הוא הנצי"ב בפירושו העמק דבר – בסוף ההקדמה בפרק ד' כתב: "שהתורה לישראל הוא חלק מהבריאה וכמו שעל חכמי אומות העולם החוששים לכבוד אלוקים מצווה לחקור בחכמת הטבע שהיא הבריאה שזה נותנים כבוד להקב"ה וכנו שביארנו בשירת האזינו עה"כ כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנוכי לעולם והוא בכלל הכתוב אשר ברא אלוקים לעשות, היינו לבאר ולחדש בטבע הבריאה כל האפשר".
ובפר' האזינו בפסוק כי אשא אל שמים ידי... מסביר כי הערכה לחכמת התורה תתאפשר רק כאשר חכמי האומות יבהירו סתרי הטבע כי בחכמת התורה השלמת סתרי הטבע (משפטי ה' אמת צדקו יחדיו).
ואחשוב גם כי גומלים הדבר. פרקי מענה ה' לאיוב מלא שאלות בהבנת סתרי הטבע. ואיך נרצה להבין סתרי ההשגחה בטרם נפתור שאלות שהם עמוקות מני תהום ובכל זאת פשוטים ונגלים לעומת דרכי ההשגחה הנסתרות. ואולי בהבנת הנגלה יתגלה קצהו של הנסתר.